Poisonous Stalin's anti-Zionist Marxism at radical left minority in Israel

Submitted by Edward (United States), Dec 2, 2021 at 19:49

Is the Israeli-Palestinian conflict feasible: Abstracts of the Ma'ale Hahamisha Conference, June 22-23, 2001; Editors, Tamar Herman and Ephraim Yaar.

Tami Steinmetz Center for Peace Studies, Tel Aviv University, Ramat Aviv, 2002.
p. 162

[https://books.google.com/books?id=29FtAAAAMAAJ&q=%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%AA,+%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%9F+%D7%A1%D7%A4%D7%A6%D7%99%D7%A4%D7%99+%D7%91%D7%99%D7%95%D7%AA%D7%A8,+%D7%A7%D7%9C%D7%9C%D7%AA]

Amnon Lord:

Jewish self-denial:
Kurzweil and Mordechai Shalev already noticed in the early 1950s, the destructive role that Marxism plays in the life of the youth in the country, in the negative impact it has on the personality of the sabra. "The extreme left [referring then to Hashomer Hatzair and the unity of labor. A.L.] has a very real, very practical idea, though also very foreign to the spirit of our people and its tradition," Kurzweil wrote in his famous essay (1953) on the Canaanites: "... As for Marxism and its chances, there is no exaggeration. In the Israeli adaptation, it is consistent to the point of suicide. And it is so realistic and very alive among the youth."

Even today we would say "to the point of suicide." So, in the early fifties, it was an adherence to the very end, a deep identification with Stalin's leadership, with the world of Soviet of tomorrow. Today, it is the psycho-political dependence on the PLO's mouthpiece and the provision of automatic ideological theoretical protection for every act of murder and every occurrence within the Jahiliyah of the Palestinian Authority.

If we trace the ideological thought of the left in Israel, we find that there is a second thread that runs from the days of Stalinism at its peak to the present day. First, it is the intellectual mechanism that enables people to identify with their oppressor to the end.

Second, and most specifically, Stalin's curse on Zionism has driven the anti-Zionist and anti-Israel flywheel that generates hatred of Israel in the Western world to this day.
This, of course, connected with the curse of Hitler, which was very popular and well-liked by the Arab national movement, and especially the Palestinian one. Since then, endless "Prague trials" have been conducted against Zionism, and only the language is constantly updated. The interesting question, to which there is no absolute answer, is: to what extent did the intellectual-political patterns of behavior of the Communists permeate the left as a whole.

_______

האם הסכסוך הישראלי־פלסטיני הוא בר־ פתרון: תקצירי דיון כנס מעלה החמישה, 22־23 ביוני 2001 ; עורכים, תמר הרמן ואפרים יער

Tamar Hermann, Ephraim Yuchtman-Yaar

מרכז תמי שטינמץ למחקרי שלום, אוניברסיטת תל אביב, רמת אביב, 2002. עמ' 162.

אמנון לורד...

שלילה עצמית יהודית :
קורצוויל ומרדכי שלו הבחינו כבר בתחילת שנות החמישים , בתפקיד ההרסני שממלא המרקסיזם בחיי הנוער בארץ , בהשפעה השלילית שיש לו על אישיות הצבר . "לשמאל הקיצוני [ הכוונה אז לשומר הצעיר ולאחדות העבודה. א.ל.] יש אידיאה ממשית מאוד, מעשית מאוד, אם גם זרה מאוד לרוח עמנו ולמסורתו", כתב קורצוויל במסתו המפורסמת (שנת 1953) על הכנענים. " ... בתוך מערבולת של דיסאוריינטאציה, הולכת וגוברת הסכנה של פתרונים קיצוניים, אשר זיקה חזקה להם לאיזו מציאות של הווה. שני פתרונים אלה, בני ההווה, ממשיים הם מאוד: המרקסיזם באינטרפרטציה הרוסית, והכנעניות האבטוכטונית ( הילידית )".

"אשר למרקסיזם ולסיכויו, אין להכביר מלים. באדפטציה הישראלית הרי הוא עקבי עד כדי התאבדות. והוא כה מציאותי וחי מאוד בתוך הנוער".

גם כיום היינו אומרים "עד כדי התאבדות". אז, בתחילת שנות החמישים, הייתה זו הדבקות עד כלות, ההזדהות העמוקה עם מנהיגותו של סטלין, עם עולם המחר הסובייטי. כיום, זו התלות הנפשית-פוליטית במוצא פיו של אש"ף ובמתן הגנה תיאורטית אידיאולוגית אוטומטית לכל מעשה רצח ולכל התרחשות בתוך הג'אהיליה של הרשות הפלסטינית. התבטלות עצמית זו, מלווה גם בקבלה של המיתוסים ההיסטוריים של הערבים, לגבי ארץ-ישראל והיהודים.

אם נתחקה אחר המחשבה הרעיונית של השמאל בישראל, נמצא שיש חוט-שני העובר מימי הסטליניזם בשיאו ועד ימינו. ראשית, זהו המנגנון האינטלקטואלי, המאפשר לאנשים להזדהות עד כלות עם צורר עמם.

שנית, ובאופן ספציפי ביותר, קללת סטלין על הציונות הניעה את גלגל התנופה האנטי-ציוני והאנטי-ישראלי, המחולל את שנאת ישראל בעולם המערבי עד ימינו.

זה, כמובן, התחבר עם קללת היטלר, שהייתה מאוד מקובלת ואהודה על התנועה הלאומית הערבית, ובייחוד זו הפלסטינית. מאז, מתנהלים נגד הציונות "משפטי פראג" אינסופיים, ורק השפה כל הזמן מתעדכנת. השאלה המעניינת, שאין עליה תשובה מוחלטת היא: באיזו מידה חילחלו דפוסי ההתנהגות האינטלקטואליים-פוליטיים של הקומוניסטים לשמאל בכללותו.

Note: Opinions expressed in comments are those of the authors alone and not necessarily those of Daniel Pipes. Original writing only, please. Comments are screened and in some cases edited before posting. Reasoned disagreement is welcome but not comments that are scurrilous, off-topic, commercial, disparaging religions, or otherwise inappropriate. For complete regulations, see the "Guidelines for Reader Comments".